מכמה בחינות חשובים לנו ביותר טיפוסים , שיש בהם הרבה תכונות של מין , אבל כל כר קרובים הם לטיפוסים הדומים להם או המחוברים להם על ידי דרגות ביניים , עד שחוקרי טבע אינם אוהבים לכנותם בשם מינים נבדלים . דיים לנימוקים שבידינו להאמין , שרבים מן המינים המפוקפקים האלה שמרו על תכונותיהם במשך זמן רב ! ומצד אורך הזמן , הרי עד כמה שמגעת ידיעתנו , לא פחות היה משל מיגים טובים ואמתיים . כל מקום שהחוקר יכול לחבר שתי צורות על ידי צורות ביניים , נוהג הוא לדון אחת מהן כזן של האחרת ולחלוק לשכיחה שבהן , ופעמים לראשונה שזכתה לשם זה , דרגה של מין ולחברתה דרגה של זן . אבל פעמים עולים קשיים מרובים , שלא אפרטם כאן , בהכרעת הדבר , אם דינה של זו כזנה של חברתה , או אינו כן , אפילו כשהללו מחוברות יפה זו עם זו על ידי חוליות ביניים ! גם ההנחה השכיחה , שצורות הביניים בנות כלאיים הן , אינה מבטלת את הקושי בכל מקום . ומרובים מאוד המקרים , שפוסקים לצורה אחת דרגת זן של האחרת לא מפני שמצאו צורות ביניים ממש , אלא מפני שעל פי היקש סבור החוקר , שהן קיימות בהווה באיזה מקום שהוא , או שהיו קיימות קודם > וכאן נפתח פתח רחב להשערות...
אל הספר