באחרונה פורסמה שורה של חיבורים בלתי ידועים כלל , שנתגלו בין מגילות מדבר יהודה לפני יותר משישים שנה . רוב החיבורים האלה מעבדים את המקרא בדרכים שונות , ואין בהם מינוח וסגנון האופייניים לחיבוריה המיוחדים של עדת המגילות , בעלת הספרייה הזאת . משום כך מושם באחרונה במחקר המגילות דגש על החיבורים הללו ועל דרכם להתבסס על המקרא . עיבודים מקראיים אלו נחלקים על פי אופיים לשתי קבוצות : חיבורים הכתובים עברית , שזיקתם לנוסח המקרא הדוקה ; וחיבורים הכתובים ארמית , שגישתם לנוסח זה חופשית ומרחיבה יותר . לכל קבוצה תכונות משלה ובעיות אופייניות לה . מן החיבורים האלה נחקרו עד היום בעיקר אלה הכתובים עברית . מכיוון שנדרשת רמה מסוימת של עיבוד הטקסטים כדי ליישם את הגישה המוצעת להלן , יתרכז גם המאמר הזה בבחינת הטקסטים בעברית . בדרך כלל יחסו של עיבוד מקראי אל מקורו נקבע בדרך כמותית ופורמלית . נהוג להציב את הטקסט המאוחר מול הדגם המקראי שלו , ובאמצעות ההשוואה הזאת לזהות יסודות שאינם נכללים בנוסח המקראי . יסודות אלו מוגדרים על פי רוב , "תוספות"כ " הרחבות" או "תחיבות" של חומר שאינו מקראי אל המרקם של המקרא , בייחוד כאשר...
אל הספר