מקרא באספקלריה: אשת איוב ואשת טובי

חיבורים יהודיים קדומים שלא נשתמרו במסורת שלנו , אבד זכרם ונמחה לקחם . מגילות קומראן העלו לנו מנבכי המערות שלחופו של ים המלח ספרייה של חיבורים יהודיים בלתי ידועים , ואנו רק בראשית הדרך לגלות מקצת ממה שאבד . היום , כששרידים מוצלים מן האבדה הזאת בידנו , מתגלה לפנינו מעט מעושרה של פרשנות יהודית שאין לו שיעור בריבוי הגוונים והצבעים . משהו מן העושר הזה השתמר בכמה חיבורים יהודיים שנמסרו בשולי האסופה המקראית במסורת הנוצרית . המבקש ללמוד את דרכי הפרשנות היהודית הקדומה לגופי מקרא ימצא בהם אוצר בלום הממתין לעיון מחודש ומדוקדק לאור מה שיש היום לפנינו . כזה הוא ספר טוביה . על דרך הדוגמה מבודד במאמר זה חוט אחד ממעשה הארג הפרשני של חיבור זה ומקושר אל הפרשנות הקדומה למעשי איוב המקראי . כאחד מספרי האסופה שנשתמרה בידי הנוצרים זכה ספר טוביה לפירושים רבים ולחקירות ביקורתיות לא מעטות . עם זאת , עדיין לא נפתרו כל תעלומותיו ועומדות בעינן שאלות כגון היכן ומתי חובר הספר ומה הייתה שפת חיבורו המקורית . לפני גילוי מגילות קומראן נטו רוב החוקרים לקבוע את מקום חיבורו במסופוטמיה או במצרים , אם כי היו מי שסברו שחובר ב...  אל הספר
מוסד ביאליק