הספרות המכונה אפוקליפטית נתחברה ברובה בעברית ובארמית בידי יהודים בארץ ישראל בתקופת הבית השני , מן המאה השלישית לפני הספירה ואילך , ונשתמרה בתרגומים במסורת הנוצרית . מיעוטה נתחבר בידי יהודים בפזורה היהודית , בעיקר בשפה היוונית . עם גילוי מגילות מדבר יהודה הגיעו לידינו קטעים מן החיבורים המקוריים , ואף התברר שבימי הבית השני נכתבו חיבורים רבים אחרים מן הסוג הזה . במחקר מכונים ספרים אלו אפוקליפטיים על שום עניינם בגילוי רזי ההיסטוריה ואחריתה באמצעות חזונות שנגלו לחכמי העבר . ואמנם כמעט כל החזונות שנתחברו בימי הבית השני מתרכזים בסוגיה זו . כך הם ספר דניאל המקראי , ספר חנוך החבשי , ספר עליית ישעיהו , ספר צוואת משה , ספר עזרא הרביעי וספר ברוך הסורי . אך בספרות הקשורה למסורות חנוך מופיעים גם גילויים של רזי הקוסמוס . גילויים אלו קשורים במסורת על מסעות שעורך חנוך בלוויית המלאכים אל תחומים קוסמיים שמעבר לתחומי הקיום האנושי הרגיל . על כך מספרים ספר חנוך החבשי וספר חנוך השני . בגילויים מסוג זה , כגון סיורים בקצווי הארץ במקום בגן עדן , ובעיקר בתיאורי עלייה דרך הרקיעים , עוסקים גם מחבריהם של החיבורים ה...
אל הספר