מצרים וירושלים לאור תורת שתי הרשויות במגילות קומראן (4Q462)

מגילות מדבר יהודה הן מן הטקסטים הקדומים המפורסמים ביותר בקרב המלומדים והציבור הרחב . פרסומן בא להן בעיקר בזכות המגילות שנתגלו ראשונות , כגון תקנון סרך היחד , תיאורי מגילת המלחמה ופרשנות פשר חבקוק . גם כאשר התפרסמו מגילות נוספות משכו את עיקר תשומת הלב חיבורים דוגמת מגילת המקדש ושירות עולת השבת , ששרידים גדולים שלהן נמצאו במערות קומראן . אך מכלול ספריית קומראן פורש לעינינו גם קטעים קצרים רבים , ששרדו ממגילות שלמות , והם עומדים חסרי הקשר . אף על פי שהעיון בהם הוא אך בראשיתו , ניתן לומר שהם זורים אור על סוגיות יסור בחשיבתה של עדת קומראן , שנודעת לנו מתוך החיבורים הגדולים בספרייתה . העיון בקטעים כאלה יהיה לחם חוקם של החוקרים בשנים הקרובות , שכן נדרשת עבורה מדוקדקת כרי לצרף את אבני הבניין האלה למסד הנתונים ולמבנה הכולל של תפיסת עולמה של עדת קומראן . במאמר יודגמו החידושים הגלומים בעיון בקטעים קטנים יחסית . ייבחן שריד אחד , המסומן במספר , 4 Q 462 שהתפרסם בכרך של חיבורים מעבדי מקרא מסוגים שונים . קיטועו של השריד מקשה על אפיון סגנונו וצורתו ולכן נתן לו המהדיר הראשון , מארק סמית , את הכותרת הסתמי...  אל הספר
מוסד ביאליק