מגילות מדבר יהודה מתאפיינות בזיקתן ההדוקה ורבת הפנים לעולם המקרא : לשונו , סגנונו , רעיונותיו ועוד . מראשיתו היה מחקר המגילות ער לצד זה שבהן , אבל חקירה שיטתית , מקיפה וכוללת של יסוד חשוב זה במגילות היא בבחינת משאלת לב ולא מציאות . המחקרים הראשונים שנעשו בתחום זה לא יצאו מכלל סקירות מצאי ונדרשו בעיקר לפרשנות של נבואות בספרות הפשרים המיוחדת לעדה . תרמה לכך העובדה שהפשרים פורסמו כבר בשנים הראשונות לאחר גילוי המגילות . מעט מאוד נכתב על פרשנות המקרא שאינה פשרית , הבאה בכתביה של העדה . גם לא היה ברור ההבדל בין עיבוד המקרא בספרות שיצאה מתחת ידיהם של חברי עדת המגילות לבין פרשנות המקרא בחיבורים שאינם כאלה אך נכללו בספרייתם . תשומת לב להבדל זה חסרה גם ברוב המחקרים שפורסמו לאחרונה על פרשנות המקרא בטקסטים מעבדי מקרא . היום , שידועים קווי המתאר של חיבורי עדת המגילות , המבדילים אותם מטקסטים לא כיתתיים , יש להפריד בין דרכי ביאור המקרא בספרות הכיתתית לביאוריו בספרות שנתגלתה בקומראן אך אינה כיתתית . אף שיש בין שני סוגי ספרות אלו זיקות וקשרים ראוי להפריד את ניתוח פרשנותם כדי להבליט את השונה ולהגדיר את ...
אל הספר