מכיוון שמוסר עניינו התנהגות , דין הוא שכל הדו » ליזמים המפרידים בין שכל לפעי לות ישתקפו בתורת המוסר . מאחר שניסוחי ההפרדה של תורת המוסר הפילוסופית משמשים להצדיק ולרומם את הדרכים המקובלות באימון המוסרי מן הראוי שנקדיש ' לכך דיון ביקורתי קצר . מן המפורסמות בתורת החינון , שעיצוב האופי הוא המטרה הכוללת של ההוראה והמשמעת בבית הספר . לכן חשוב מאוד , שניזהר מפני השקפה על היחס בין שכל לאופי שיש בה כדי לעכב את מימושה של המטרה , ונבקש תנאים שיש ליצרם בשביל להצליח בהגשמת המטרה . המכשול הראשון שאנו נתקלים בו הוא שכיחותם של רעיונות מוסריים המבתרים את מהלך הפעילות לשני יסודות מנוגדים , שיש שהם נקראים פנימי וחיצוני , או רוחני וגשמי . חלוקה זו היא שיא השניות של שכל ועולם , נשמה וגוף , מטרה ואמצעים , שצייננו פעמים רבות . "כל כן במוסר היא לובשת צורה של הפרד ברור בין מניע הפעולה לבין תוצאותיה , בין אופי להתנהגות . המניע והאופי נחשבים כמשהו שכולו ' פנימי / והם קיימים רק בתודעה ו ואילו התוצאות וההתנהגות נחשבות כמשהו שמחת לנפש , שכן כל עניינה של ההתנהגות הוא בתנועות המוציאות את המניעים אל הפר על , וכל עני...
אל הספר