בדפים הקודמים מתחנו ביקורת על כמה תורות הכרה . על אף ההבדלים שביניהן יש צד שווה יסודי לכולן , הנוגד את התיאוריה שהוצעה בחיוב על ידינו . תיאוריה זו גורסת רציפות , בעוד שהתורות האחרות גורסות' אם בפירוש ואם מכללא , חלוקות יסוד מסוימות , פירורים או ניגודים , שבלשון מקצועית הם קרויים . 'דואליזמים' את שורשן של חלוקות אלו מצאנו במחיצות האיתנות שמפרידות בין קבוצות חברתיות ובין מעמדות שבתוך קבוצה אחת , כגון המחיצות שבין עשירים לעניים , בין גברים לנשים , בין אצילי יחס לפשוטי אדם , בין שולטים לנשלטים . מחיצות אלו משמען העדר משא ומתן שוטף וחפשי . מחמת העדר זה נוצרים טיפוסים שונים של ניסיונות חיים , שלכל אחד נושאים ומטרות ומידת ערכים משלו . כל מצב חברתי כזה דין הוא שימצא את ביטויו בפילוסופיה של שניות — אם הפילוסופיה מתכוונת להיות תיאור נאמן של הניסיון . כשהיא חורגת אל מחוץ לתחום השניות —מבחינה פורמאלית כדרבן של הרבה פילוסופיות —הרי זה נעשה רק מתוף שהן נזקקות אל משהו נעלה על המצוי בניסיון , מתוך שהן ממריאות לאיזו מלכות טראנסצינדנטאלית . ובה במידה שתורות אלו שוללות את השניות להלכה , הן חוזרות ומקיי...
אל הספר