אחרי סקירה שנתכוונה להעלות את השאלות הפילוסופיות הרמוזות בדיונינו הקוד מיט , הוגדרה הפילוסופיה כתיאוריה כללית של החינוך . קבענו , שהפילוסופיה היא צורה של חשיבה , וככל חשיבה מקורה במה שהוא בלתי ודאי בחומר הניסיון ומטר תה לקבוע את טבעה של המבוכה ולהעלות השערות לסילוקה , ואלה ייבחנו במעשה . החשיבה הפילוסופית מצוינת בכך , שהספקות שהיא עוסקת בהם מצויים בתנאים ובמטרות חברתיים שהם נחלת הרבים וכרוכים בהתנגשות של אינטרסים מאורגנים ותביעות מוסדיות שונים . מאחר שהדרך היחידה להביא את הנטיות המנוגדות להת אמה הרמונית היא על ידי שינוי המגמה השכלית והרגשית , נמצא שהפילוסופיה היא בעת ובעונה אחת ניסוח מפורש של חפצי חיים שונים והצעה של השקפות ומיתודות שעל ידיהן אפשר להגשים מאזן מתוקן יותר של חפצי חיים אלה . מכיוון שהחינוך הוא התהליך שעל ידיו יכול השינוי הדרוש להתגשם , שלא יישאר רק בגדר השערה על הרצוי , הרי הגענו לידי צידוקה של הנחתנו שפילוסופיה היא תורת החינוך באשר הוא פעולה מכוונת ומחושבת .
אל הספר