אף על פי שאנו עוסקים בפילוסופיה של החינוך , עדיין לא הוצעה על ידינו הגדרה של פילוסופיה , אף לא נתננו דעתנו במפורש על טבעה של פילוסופיה חינוכית . הננו ניגשים עתה לנושא זה אגב הצעה תמציתית של הסדר ההגיוני המתחייב מדיונינו הקודמים , על מנת להעלות את השאלות הפילוסופיות הכרוכות בהם . בהמשכו של הפרק נדון בקצרה במונחים פילוסופיים ספציפיים יותר — בתורות ההכרה ובתורות המוסר הכלולות באידיאלים חינוכיים שונים , כפי שהם מתגלים במעשה . הפרקים הקודמים נחלקים מבחינה הגיונית לשלושה : ( א ) הפרקים הראשונים עוסקים בחינוך בחינת צורך ותפקיד חברתי . מטרתם להתוות את הקווים הכלליים של החינוך בתורת תהליך , שעל ידיו שומרות קבוצות חברתיות על רציפות קיומן . ראינו , שהחינוך הוא תהליך של חידוש משמעויות הניסיון על ידי תהליך של מסורה , שבחלקו הוא נקנה אגב החיבור או הקשר הרגיל של המבוגרים עם הנוער , ובחלקו הוא מתוכן במחשבה תחילה לשם השגת רציפות חברתית . ראינו , שבתהליך זה כרוכים פיקוח וגידול —גם של היחיד הבלתי מבוגר וגם של הקבוצה שהוא חי בתוכה . דיון זה היה פורמאלי , שכן לא שמנו לב במיוחד לטיבה של הקבוצה החברתית הניד...
אל הספר