המחלוקת שבין תורות פילוסופיות שונות מתרכזת כיום בדיון על מקומם ותפקידם הנאות של הגורמים להכשרה מקצועית בחינוך . אמירה נועזה זו , שהבדלים חשובים בין מושגי יםוד פילוסופיים נוגעים לפרשת המקצועיות בחינוך , אפשר שתעורר אי אמון : הן כה גדול נראה הפער בין המונחים הכלליים והמופלגים , שרעיונות פילוסופיים מנוסחים בהם , לבין הפרטים המעשיים והממשייט של החינוך המקצועי . אך אם נשוב ונעלה על דעתנו את ההנחות השכליות המונחות ביסוד הניגודים שבחי ביר — עבודה ובטלה , עיון ומעשה , גוף ורוח , מצבים שכליים והעולם —נראה שהן מגיעות לעיצומן בניגוד שבין חינוך מקצועי לחינוך תרבותי . מדורי דורות היתה התרבות ההומאניסטית קשורה במושגים של בטלה ופנאי , של דעת שהיא פרי הת בוננות צרופה ושל פעילות רוחנית שאינה נזקקת לשימוש פעיל באברי הגוף . בדו רות האחרונים אף נסתמנה נטייה לראות תרבות בהשתלמות פרטית לשמה , כטיפוח מצבי תודעה וכיווני תודעה מסוימים , ללא זיקה אל כיוון או שירות חברתי . התרבות נעשתה מפלט מן הכיוון החברתי ונחמה על הכורח של השירות החברתי . דואליזמים פילוסופיים אלה שזורים הם בתוך מכלול הנושא של חינוך מקצועי ...
אל הספר