ראוי לציין , שהפילוסופיה היוונית הקלאסית אינה מעלה את הבעיה בצורתה המודרנית . אמנם , נראה שסוקראטס היה סבור , שמדע הטבע אינו כדי הישג ואינו חשוב ביותר . הדבר העיקרי שיש לדעתו הוא טיבו ותכליתו של האדם . בידיעה זו תלוי כל מה שנודעת לו חשיבות מרובה — כל הישג מוסרי וחברתי . ואילו אפלטון תולה ידיעה נכונה של האדם והחברה בידיעת התכונות העיקריות של הטבע . מחקרו הרא שי , הנקרא בשם 'המדינה / הוא בעת ובעונה אחת מחקר על המוסר , על ארגון החב רה ועל המיטאפיסיקה ומדע הטבע . הואיל ואפלטון מקבל את תורתו של סוקראטס , שהישג אמיתי במוסר תלוי בדעת ראציונאלית , הריהו מוכרח לדון בטבעה של דעת . מאחר שהוא מקבל את הרעיון , שמטרתה הסופית של הדעת היא לגלות את הטוב או את תכליתו של אדם , ומאחר שאינו מוצא חפץ בהנחתו של סוקראטס , שכל מה שאנו יודעים הוא חוסר הידיעה שלנו — הריהו קושר את דיונו על הטוב של האדם בעיון בטוב היסודי או בתכלית של הטבע עצמו . אי אפשר לנסות לקבוע את תכלית האדם ללא קשר בידיעת התכלית השלטת , הנותנת חוק ואחדות לטבע . הרי זה אפוא בהת אמה גמורה לפילוסופיה שלו , אם הוא משעבד את המקצועות הספרותיים (...
אל הספר