קיימת מסורת חינוכית המעמידה את המדע כנגד ספרות והיסטוריה בתכנית הלימו דים : המחלוקת שבין נציגי שני הצדדים מוסברת על נקלה מבחינה היסטורית . ספרות ולשון ופילוסופיה ספרותית נתבצרו בכל מוסדות הלימוד העליונים קודם שהמדע הניסויי בא לעולם . כיוון שבא , הוצרך בדרך הטבע לכבוש לו נתיב . שום אינטרס מבוצר ומוגן אינו מוותר בקלות על מונופולין שבידו . אך ההנחה , יהא מקורה אשר יהיה , שלשון ויצירות ספרות הן בעלות ערך הומאניסטי בלבד ושמדע הטבע חשיבותו פיסית בלבד — היא מושג מוטעה , העשוי לקפח את תועלתם החינוכית של שני המקצועות גם יחד . אין חיי האדם מתרחשים בחלליריק והטבע אף הוא אינו גיא חיזיון גרידה להצגת הדראמה של החיים ( עיין בעמודים . ( 172—171 חיי האדם קשורים בתהליכי הטבע ! דרכו בחיים , להצלחה או לכישלון , תלויה באופן שהטבע משתלב בו . כוחו של אדם לפקח במחושב על ענייניו מותנה ביכולתו לכוון את כוחות הטבע לתועלתו , ויכולת זו תלויה בהבנת תהליכי הטבע . יהיה מדע הטבע מה שיהיה לגבי המומחה — לגבי המטרות החינוכיות הריהו ידיעת התנאים של פעולת האדם . הכרת המצע שבו מתנהל המגע ומשא החברתי , והאמצעים והמכשולים ל...
אל הספר