אנו מניחים אפוא , שהתפתחות הדעת הישירה , שנרכשה בעיסוקים בעלי עניין חב רתי , מגיעה לצורתה ההגיונית המושלמת ; מתעוררת אז השאלה על דבר מקומה בניסיון . התשובה היא , בדרך כלל , שמדע מציין את שחרורו של השכל מהתמסרות למטרות רגילות ומאפשר חקירה שיטתית של מטרות חדשות . הוא הא ^ רגאן של ההתקדמות במעשה . יש שהתקדמות נראית כהתקרבות למטרות שכבר הוצבו . אבל זוהי צורה פחותה של התקדמות , שכן אין היא דורשת אלא את תיקונם של אמצעי פעולה , או התקדמות טכנית . אופני התקדמות חשובים יותר מתבטאים בהפראתן של מטרות קודמות וביצירתן של מטרות חדשות . משאלות אינן כמות קבועה ועומ דת , וכן אין משמעה של התקדמות רק כמות מוגדלת של סיפוקים . עם גידולה של התרבות ועם השתלטות מחודשת על הטבע , צפות ועולות משאלות חדשות ותביעות למיני סיפוקים חדשים , משום שהשכל תופס אפשרויות פעולה חדשות , הצטיידות זו של אפשרויות חדשות מביאה לידי בקשת אמצעי ביצוע חדשים , וכך באה הת קדמות ! בעוד שגילוים של דברים שלא השתמשו בהם קודם מביאה את המחשבה לפתחן של מטרות חדשות . כי המדע הוא האמצעי העיקרי לשכלול השלטון על אמצעי סעולה — יוכיח רי בוין ש...
אל הספר