יש פירוד שמקפח את חיוניותה של ההיסטוריה והוא — תלישותה מדרכיהם ומ ענייניהם של החיים החברתיים , crtir העבר , בתורת עבר בלבד , שוב אינו מענייננו . אילו היה העבר משהו שחלף ובטל לחלוטין מן העולם , כי אז ייתכן רק יחס סביר אחד כלפיו : יקברו המתים את מתיהם . אבל ידיעת העבר היא המפתח להבנת הה 1 וה . ההיסטוריה עוסקת בעבר , אבל עבר זה הוא ההיסטוריה של הד 1 . וה . לימוד נבון של גילוי אמריקה , של הסיורים במרחביה ויישוב אדמותיה , של התנועה החלוצית ונדידתה מערבה , של ההגירה , וכיוצא באלו — צריך להיות לימוד ארצות הברית כפי שהן היום , לימוד הארץ שאנו חיים בה עכשיו . אם לומדים להכיר את אמריקה בתהליר התהוותה — כמה וכמה דברים , שהיו מסובכים מכדי שאפשר יהיה להבינם לאלתר , נעשים נוחים יותר להבנה . המיתודה הגיניטית היתה אולי ההישג המדעי העיקרי של המחצית השנייה של המאה התשע עשרה . עקרונה הוא בכך , שהדרך לחדור לתוך יצירה מסובכת הוא להתחקות על מהלך התהוויתה — לעקוב אחריה בכל השלבים הרצופים של גידולה . אמנם , תהיה זו גישה חד צדדית אם נראה במיתודה זו של לימוד היסטוריה רק את ההנחה הפשטנית , שאין לנתק את המצב הח...
אל הספר