הקווים הכלליים ביותר של הידיעה הותוו בפרק על החשיבה . הלא הם התכונות של המצב העיוני : בעיה , איסוף נתונים וניתוחם , תיכונם ועיבודם של רמזי פתרון , רעיונות , ניסוי ובחינה ! ההיסק הסופי או ההערכה . היסודות המיוחדים במיתודה של היחיד ובדרך הטיפול שלו בבעיה טמונים בסופו של דבר בנטיות הטבועות בו ובהרגלים ובאינטרסים הנקנים שלו . המיתודה של פלוני תהיה שונה ( ומן הראוי שתהיה שונה ) מזו של אלמוני , כשם ששונים כשרונותיו האינסטינקטיביים חמקו ריים , כשם ששונים ניסיונות העבר שלו ומשאלותיו . אלה שכבר חקרו את העניינים הללו קנו להם ידיעות העשויות לעזור למורים בהבנת התגובות שמגיבים תלמידים שונים ולסייע בידם להדריך תגובות אלו ולהביאן לידי יעילות גדולה יותר . חקירת הילדות , פסיכולוגיה וידיעת הסביבה החברתית ישלימו את ההכרה האישית שרכש המורה . אבל המיתודות נתונות לעולם לזיקתו , גישתו וטיפולו האישיים של האדם , ושום קטלוג לא יוכל למצות את ריבוי צורותיהן וגוניהן . אף על פי כן כדאי אולי לפרש בשמן של כמה גישות , התופסות מקום מרכזי בדרכים השכליות היעילות של עיסוק בחומר הלימוד . בין החשובות שבהן — ישירות , לב פתו...
אל הספר