סיכום

בקבענו את מקומה של החשיבה בניסיון ראינו קודם כול שכלול בו בניסיון קשר של עשייה או ניסוי עם משהו שמתנסים בו כתוצאה מן העשייה או הניסוי . פירודו של שלב העשייה הפעילה משלב ההתנסות הסבילה נוטל את משמעותו החיונית של ני סיון . חשיבה היא קביעתם המדויקת והמחושבת של קשרים בין המעשה הנעשה ובין תוצאותיו . היא רואה לא רק את עצם העובדה שהם קשורים זה בזה , אלא גם את פרטיו של הקשר . היא חושפת את חוליות הקשר ומשווה להן צורה של יחסים . הגירוי למחשבה בא בשעה שאנו רוצים לקבוע את חשיבותה של איזו פעולה , שנעשתה או שעומדת להיעשות . אנו צופים מראש את התוצאות . הווה אומר : המצב כמות שהוא , אם בפועל אם ביחס אלינו , הוא בלתי מושלם ולכן בלתי מוגדר . השערת התוצאות משמעה הצעת פתרון , פתרון טנטאטיבי . כדי לשכלל השערה זו יש לבחון ולבדוק בזהירות את התנאים הקיימים ולפתח את המשמעויות המשתמעות מן ההשערה — פעולה שקוראים לה . 'שיקול דעת' להלן יש לבחון את הפתרון המוצע — את המושכל או התיאוריה — על ידי פעולה שפועלים על פיו . אם הפעולה מביאה לתוצאות מסו ימות , לשינויים ברורים ומסוימים בעולם , הפתרון המוצע מתקבל כנכון , ואם ...  אל הספר