עניין ומשמעת הם אספקטים בעלי יחס גומלין של פעילות שמטרה בצדה . 'עניין' משמעו , שאדם מזדהה עם הדברים המגדירים את הפעילות ומספקים את האמצעים ואת המכשולים להגשמתה . כל פעילות בת מטרה כלולה בה הבחנה בין שלב מוקדם ובלתי מושלם לבין שלב מאוחר ומשלים ו היא כוללת בתוכה גם צעדי ביניים . למצוא עניין —משמע , לראות דברים כחלקים של מצב מתפתח והולך במקום לראותם כמובדלים , כעומדים בפני עצמם . הבדל הזמן שבין מצב עניינים בלתי מושלם נתון ובין השלמתן הרצויה תובע מאמץ לשם שינוי המצב הנתון t הוא דורש רציפות של תשומת לב וכוח התמדה . גישה זו היא היא למעשה משמעותו של רצון . , 'משמעת' או פיתוח כוח של תשומת לב רצופה , היא פריו . משנה זו חשיבות כפולה לה בתורת החינוך . מצד אחד , היא מגינה עלינו מפני הדעה , שהשכל ומצבי השכל הם משהו שלם ומוגמר לעצמו , ושהם מופעלים במקרה ביחס לדברים ונושאים המוגשים מן המוכן , והתוצאה היא ידיעה . משנתנו מצביעה על הזהות שבין שכל ובין התעסקות שכלית , או בעלת מטרה , במהלך פעולה שדב רים משתלבים בו . מכאן , שכדי לפתח ולאמן קוכל יש ליצור סביבה המעוררת פעילות כזאת . מצד שני , היא מגינה עלינ...
אל הספר