תפיסה הרואה את הטעם כמקור מטרתו של חינוך אמיתי ואת החברה כמקור מטרתו של חינוך רע אי אפשר היה שלא תעורר מחאה . כנגדה קמה תורה הגורסת , שעניינו של החינוך הוא רווקה לספק מה שהטבע אינו מזמן , היינו : התרגלותו של היחיד לפיקוח חברתי , שעבודם של הכוחות הטבעיים לחוקי החברה . אין תימה בכך שעיקר ערכו של רעיון היעילות החברתית הוא במחאתו נגד אותם דברים שבהם תעתה תורת ההתפתחות הטבעית ; ואילו סילופו מתגלה כשמשתמשים בו כדי לטשטש את האמת שבתפיסה הטבעית . עובדה היא שעלינו להידרש אל הפעולות וההישגים של חיי חברה כדי לעמוד על המשמעות של התפתחות כוח , כלומר : של יעילות . הטעות היא בהנחה , שכדי להבטיח יעילות עלינו לנקוט אמצעים של שעבוד במקום שימוש לשם הפקת תועלת . תורה זו באה על תיקונה משעה שאנו מכירים בעובדה , שיעילות חברתית מושגת לא על ידי ריסון שלילי , אלא על ידי ניצול חיובי של כשרונות אי שיים טבועים והפעלתם בעיסוקים בעלי משמעות חברתית . ( א ) היעילות החברתית , כשמעתיקים אותה לתחומן של מטרות מסוימות , מציינת חשיבותה של מומחיות בייצור . אין בני אדם יכולים לחיות בלא אמצעי מחיה , י וה דרכים שבהן משתמשים ב...
אל הספר