4. האידיאל ה'אינדיבידואליסטי' של המאה השמונה־עשרה

בפילוסופיה של המאה השמונה עשרה אנו מוצאים את עצמנו בחוג רעיונות שונה לגמרי . 'טבעי עדיין פירושו משהו מנוגד לארגון חברתי קיים ו אפלטון השפיע השפעה רבה על רוס . 1 אבל קול הטבע דורש עכשיו את גיוונו של כשרון היחיד והצורך בהתפתחות חפשית של האינדיבידואליות בכל ריבוי תכונותיה . חינוך בהתאם לטבע מספק מעתה את המטרה ואת המיתודה של הוראה ומשמעת . יתרה מזו , הכשרון הטבוע או המקורי הושג , במקרים קיצוניים , כבלתי חברתי או אפילו אנטי חברתי . סדרים חברתיים נחשבו כאמצעים חיצוניים בלבד , שעל ידיהם יכולים יחידים בלתי סוציאליים אלה להבטיח לעצמם מידה מרובה יותר של אושר סרטי . ואף על פי כן אין בדברים אלה כדי להקנות מושג שלם על ערכה האמיתי של התנועה . על צד האמת היה עיקר עניינה בקדמה , בקדמה חברתית דווקה . הפילוסופ יה האנטי סוציאלית לכאורה שימשה מסווה שקוף במקצת לדחף לקראת חברה רחבה יותר וחפשית יותר — לקראת קוסמופוליטיות . האידיאל החיובי היה האנושות . על ידי חברות באנושות , כמשהו שונה ממדינה , ישתחררו כוחותיו של האדם , בעוד שבארגונים הפוליטיים הקיימים נבלמים כוחותיו ומסתלפים בשביל למלא את דרי שותיהם ועני...  אל הספר
מוסד ביאליק