שני היסודות במבחן שלנו מורים על דימוקראטיה . היסוד הראשון מציין לא רק נקו דות מרובות יותר ושונות יותר של אינטרס כללי משותף , אלא גם הסתמכות מרובה יותר על ההכרה באינטרסים משותפים כגורם בפיקוח החברתי . משמעותו של היסוד השני הוא לא רק פעולת גומלין חפשית יותר בין קבוצות חברתיות ( שהיו קודם לכן נבדלות , עד כמה שכוונה מסוימת מסוגלת היתה לקיים התבדלות , ( אלא שינוי בהרגל החברתי —היותו חוזר ומסתגל מחדש תוך כדי בואו במגע עם המצבים החדשים הנוצרים על ידי משא ומתן מגוון . ושתי תכונות אלו הן הן שמציינית את החברה הדימוקראטית . מן הצד החינוכי אנו רואים , ראשית , כי הגשמתה של צורת חיים חברתית שאינטרסים משתלבים בה זה בזה ושהתקדמות , או הסתגלות מתחדשת , היא בה עניין של חשיבות , גורמת לכד , שציבור דימוקראטי מעוניין בחינוך מחושב ושיטתי יותר משיש לחברות אחרות טעם להיות מעוניינות בו . מסירותה של דימוקראטיה לחינוך היא מן המפורסמות . ההסבר השטחי לכך הוא , ששלטון המיוסד על זכות בחירה כללית אינו יכול להצליח אלא אם כן הללו שבוחרים את מושליהם ונשמעים להם יהיו מחונכים . מכיוון שחברה דימוקראטית כופרת בעיקרון של ס...
אל הספר