עיקר חשיבותם של הדברים האמורים למעלה על התהליו החינוכי המתקיים מרצון ושלא מרצון הוא בזה , שהם מלמדים אותנו , כי הדרך האחת שהמבוגרים מפקחים בה על חינוכם של הקטנים היא דרך הפיקוח על הסביבה שבה הם פועלים , כלומר , שבה הם חושבים ומרגישים . לעולם אין אנו מחנכים במישרין , אלא בעקיפין , במיצועה של הסביבה . וחילוק גדול בדבר , אם אנו מניחים לסביבות מקריות לעשות את העבו דה הזאת , או שאנו מתכנים סביבות במיוחד למטרה זו . וכל סביבה היא סביבה מקרית מבחינת השפעתה החינוכית , עד שלא תוכנה במחשבה תחילה , מתור נתינת דעת על פעולתה החינוכית . בית נבון שונה מבית בלתי נבון בעיקר בכך , שהרגלי החיים והיחסים השוררים בו הם עניין שבבחירה : הם נבחרים , או לפחות מקבלים גוון מיוחד , מתוך המחשבה : מה תהא השפעתם על התפתחות הילדים . מכל מקום , בתי הספר הם כמובן הדוגמה הטיפוסית של סביבה , הנוצרת בכוונה מפורשת להשפיע על נטייתם השכלית והמוסרית של חבריה . בדרך כלל ניתן לומר , שבתי ספר באים לעולם בזמן שהמסורות החברתיות נעשות מורכבות עד כדי כך , שחלק גדול מן המטען החברתי נכתב בספר ונמסר על ידי סמלים שבכתב . סמלים כתובים הם...
אל הספר