סימנו המובהק ביותר של ההבדל בין החי לבין הדומם הוא , שהחי מתקיים מכוח ההתחדשות . מכה אתה באבן , הריהי מתנגדת למכה . אם כוח התנג 1 דת שלה גדול מכוח המכה , הריהי נשארת , כלפי חוץ , ללא שינוי . ואם להיפר , היא מתנפצת לר סיסים . לעולם אין האבן משתדלת להגיב באופן כזה שתהא מוכשרת לעמוד בפני המכה , ואין צריך לומר שאינה משתדלת להפוך את המכה לגורם מסייע בהמשך פעולתה . אף על פי שגם בעל חיים עלול בנקל להימעך על ידי כוח העולה עליו , מכל מקום ישתדל להפוך את הכוחות הפועלים עליו לאמצעים המשמשים להמשכת קיומו . ואם אין הדבר עולה בידו , אין הוא רק מתפצל לחלקים קטנים יותר ( לפחות , בצורות החיים העליונות , ( אלא מקפח את זהותו כיצור חי . כל זמן שהנשמה בקרבו שקוד הוא להשתמש לתועלתו בכוחות הסובבים אותו . הוא משתמש באור , באוויר , בלחות ובחומרי האדמה . באמרנו שהוא משתמש בהם , כוונתנו לומר שהוא הופכם לאמצעים לשמירת עצמו . כל עוד הוא גדל , הפסד הכוח שהוא מוציא על הפקת תועלת מן הסביבה יוצא בשכר שהוא מקבל תמורתו : הוא גדל . ואם זוהי משמעותה של המלה , 'שליטה' ניתן לומר שבעל חיים הוא יצור המתגבר ושולט , לצורך המשכ...
אל הספר