המגמה להקל על המתיישב כאמור בפרק ז , מאז אמצע 1929 ועד לראשית 1932 חתמה הקק"ל על שלוש גרסאות של חוזי חכירה אחידים וקבועים עם ההתיישבות העובדת לתקופה של 49 שנים . כזכור , ביקשה הקק"ל ממומחים בחו"ל להתייחס לנוסח חוזה החכירה המתגבש . אחד המומחים האלה היה ברנרד רוזנבלט , מנהיג ציוני ששימש אותו זמן שופט בניו יורק ולימים עלה ארצה . רוזנבלט התבקש להתייחס לגרסת דגם היסוד , הלוא הוא חוזה החכירה מסוף 1929 שכבר סוכם בין הקק"ל לבין המרכז החקלאי . אף שהביע את שביעות רצונו מנוסח החוזה המבטא ברוחו ובסעיפיו את עקרונות הקק"ל , ציין רוזנבלט כי לטווח הארוך , החוזה מגן על המתיישב יותר ממה שהוא מגן על הקק"ל ; יתר על כן , בעוד ברור לעין שהקק"ל תגן תמיד על המתיישב , ספק אם המתיישב ישמור תמיד על האינטרסים של הקק"ל . להוכחה טענתו הצביע רוזנבלט על שורה של סעיפים בחוזה . למשל , החוזה קבע כי "כתום זמן החכירה של 49 שנים מקבל החוכר זכות קדימה לחידוש חוזה החכירה [ ... ! לתקופה חדשה של 49 שנה וכן לתקופות הבאות , אם החוכר יבקש כך שנה אחת או יותר לפני גמר תקופת החוזה . "הזה על כך טען רוזנבלט : "זה מאפשר למתיישב לבקש את...
אל הספר