פרק ד רבגוניות חוזית בהיעדר מדיניות כוללת הרחבת החוזים בכפר בשלהי העשור השני של המאה ה־20 ועד לשלהי 1922

בתקופת מלחמת העולם הראשונה לא נערכו חוזי חכירה חדשים גם בגלל מצב המלחמה וגם מפני שבתקופה זו טיפלה הוועד לענייני הקק"ל בארץ ( בראשותו של אטינגר ) בנושאים קיומיים יותר , מה גם שהקק"ל לא רכשה קרקעות חדשות . רק בסוף שנות העשרה ותחילת שנות ה 20 של המאה ה 20 נערכו חוזים בכפר בנוגע לקרקעות שנרכשו לפני המלחמה - ברובם עסקנו בפרק ג . חוזים אלו לא היו זהים לחוזים שנחתמו לפני המלחמה , וחלקם כללו רכיבים חדשים . עם תום המלחמה החלה הקק"ל לרכוש קרקעות עירוניות , ולראשונה פעלה להכנת חוזי חכירה בירושלים , בסביבות תל אביב וחיפה ולהחתמה החוכרים ( על החוזים העירוניים נעמוד בפרק הבא . ( מבחינת תוכני החוזים , בדומה לתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה , גם בתקופה הנדונה בפרק זה לא הייתה אחידות בנוסח החוזים , אלא שונות רבה בינם לבין עצמם ובינם לבין החוזים מן התקופה שלפני המלחמה . עם זאת , בשנים הללו החלה מסתמנת מגמה מסוימת לאחידות . מטבע הדברים הייתה הבחנה ברורה בין החוזים בעיר לחוזים בכפר . על בסיס עקרונות הקק"ל ותקנותיה מ , 1907 הוכנו טיוטות החוזים על ידי הוועד לענייני הקק"ל בארץ ישראל - ועד שמינה דירקטוריו...  אל הספר
מוסד ביאליק

פרופ' יוסי כץ