ג'וזף קונרד "לורד ג'ים"

1 לפחות בקריאה ראשונה הספר "לורד ג'ים" חלקלק ער כדי כר שהוא נשמט מן האחיזה . ייתכן שהסיבה נעוצה בעיקר בעוברה שמרלו , המספר את סיפורו של ג'ים ( מן הפרק החמישי ואילך , ( נדמה כמי שאיננו מסוגל לאחוז בו אחיזה של ממש , ובסופו של הסיפור שהוא מספר בעל פה הוא מודה כי בעיניו ג ' ים עומד "בלב לבה של חידת תעלומה גדולה " , ( 231 ) ולכן אנו מניחים שדמותו של ג'ים סתומה עוד יותר מדמותו של קורץ בלב המאפליה שלו . תגובות הביקורת לתעלומה הזאת שונות . החל בדעה הטוענת שיש כאן פריסה אמנותית מתוחכמת שנועדה ליצור את התעלומה , ושעלינו לתפוש ש"תהליך הפרשנות" של סיפורו של ג'ים הוא "תנועה בלתי פוסקת לקראת אור שנשאר נעלם ; "תמיד וכלה ברעה האומרת כי לא זו בלבד ש"הרושם של הערבוביה השכיחה כל כך ב ' לורד ג'ים' נובע לא רק מזה שמרלו עצמו רעתו מעורבבת עליו" אלא גם ש " למעשה הבלבול פושה גם בקונצפציה של קונרד לגבי . "סיפורו בהתייחס לשתי התפישות הללו מן הראוי לזכור שקונרד עצמו היה סבור שהוא עושה משהו מוגדר בהרבה מכפי שמתבטא בשתי הדעות . במכתבו אל המו"ל שלו , בחודש שסיים את כתיבת הרומן , הציע קונרד שלא ישתמשו במלה "פרק " מפנ...  אל הספר
מוסד ביאליק