ב"לב המאפליה" מעוצב הנרטיב בתווי מתאר של מסע המכונה "עלייה : "לרגל עוגנים היינו עוד במקומות אחרים בעלי שמות נלעגים , בהם מתנהל המחול העליז של מוות ומסחר באווירה מגושמת ודוממת באווירתה של מערכת כוכים מחוממת למעלה מן המידה ; אורך החוף חדל הצורה , שפיאותיו כולן משברי ים מסוכנים , כאילו הטבע עצמו ביקש לגונן עליו מפני פלישת זרים ; שפכי נהרות ומפרציהם , זרמי המוות שבחיים , אשר גדותיהם נמות ברפש , ומימיהם הדחוסים כדי ביצות , הבליעו את עצי המנגרובות המעוקמים שכאילו התעוותו כלפינו בכאבם , בייאוש אין אונים . בשום מקום לא הארכנו את עגינתנו עד כדי סיפק של קבלת רושם מפורט , אך תחושה כללית של תמיהה סתומה ומדכדכת הלכה והעיקה עלי יותר ויותר . דומה היה המסע בנדודים מייגעים בקרב רמזי סיוטים . ( 18-17 ) המסע איננו אמירה נמרצת בזכות החיים וההתמדה , כמו ברבות מיצירותיו של קונרד , אלא יש בו משום הסגת גבולו של המוות , תנועת "המחול העליז של מוות ומסחר" — שבו סוחרי "החברה " הם החולשים על המתרחש והם הידועים לשמצה בכינוי ה"צליינים" — תנועה לאורך "זרמי המוות . "שבחיים זה מסע שמשתמעת ממנו שלילת החיוניות , מכיוון ש...
אל הספר