ר' יעקב ראה את זמנו כזמן של תחיית האומה לקראת הגאולה . בדרשות לפרשת ויצא , הוא מפרש את מעשה האבנים אשר יעקב שם מראשותיו בהרחבה , ובתוך כך הוא מבאר את תורת התחייה הלאומית שלו . נפתח את החטיבה הזאת בספרנו בדרשה זו , שיש בה מעין מבוא לנושאים השונים שיידונו בהמשך בפירוט . התחייה הלאומית יש תחיה פרטית ותחיה כללית . תחיה פרטית היא זו שראה יחזקאל : ' ותקרבו עצמות עצם אל עצמו' ( יחזקאל ל"ז , ז . ( תחיה כללית היא התלכדות חלקי האומה המפוזרים בארצות הגולה לגוף כללי חי . . 2 אם כי אין מדובר באיזו הקפדה קיצונית , ובהחלט אפשר למצוא אצל ר' יעקב מילים לועזיות או עבריות מחודשות , אך הן אינן מהוות מרכיב משמעותי בשפתו . לפי עדותו של רבי ישראל פרידמן בן שלום , שהתחנך בחצר בבוהוש במתכונת דומה לזו של ר' יעקב , והכיר אישית את המלמדים ואת תכנית הלימודים של דודו הגדול , חינוכו של בן האדמו"ר כלל לימודים כלליים ולשונות זרות ( גרמנית וצרפתית ) בהדרכת מורים פרטיים . אולם לפי דעת ר' יהודה ור' נחמיה ( סנהדרין צ"ב ) התחיה הפרטית שהראה יחזקאל גם היא רמז לתחיה הכללית ( כך כתב רש"י : משל היה , שהיה מרמז להם על הגלות כאד...
אל הספר