3. דיני־קניין

מידת 'שלי שלי ושלך שלך' אינה רק 'מידת : 'סדום היא גם הנוהג שבעולם , או בלשון המשנה : 'המידה הבינונית' ( אבות , שם ) — מידתו של האדם מן היישוב ' שאינו לא צדיק ולא רשע' ( רש"י , שם . ( בראשונה היה העולם , 'הפקר' וכל אדם היה יכול לזכות בקנייניו בעמל ידיו : קין היה רועה צאן ולקח לו את הצאן לקניין , והבל היה עובד אדמה ולקח לו קרקע לקניין ( בראשית ד , ב ) 1 ולא רק נהנה כל אחד מהם מקניינו שלו , אלא בחברה אנושית אין מנוס מכך 'שזה נותן ממלאכתו מאכל לזה וזה נותן ממלאכתו מאכל לזה' ( פרקי דרבי אליעזר , כא ;( וכשם שהמלאכות מתחלקות , כן הקניינים מתחלקים . מה שהעמל גדול יותר , יגדל הקניין , או הרכוש ! היתה זו תורתו של לוק שהקניין הוא פונקציה של העמל , ומי שאינו עובד ורוכש לו קנייניו ביגיע כפיו , אין זכויות הקניין מגיעות לו . מאידך גיסא , כל עמל וכל עובד זכאי ל'קנייני' עמלו ועבודתו , אם בכסף ואם בשווה כסף . מן התורה הזאת התפתחה התורה המרקסיסטית , שמי שאינו עמל , כמותו כפורש מן הציבור או כטפיל , ואין לו חלק בנכסים שהם קניין הכלל ועומדים לחלוקה בין העמלים , כל אחד לפי צרכיו . זכות הקניין משקפת את חירות...  אל הספר
מוסד ביאליק