ג. הגנות

נורמה בסיסית שכזו אין אדם קובע עוד לעצמו את מידותיו המוסריות , אלא אף הן נקבעות לו , במישרין או בעקיפין , מפי הגבורה . שום נורמה בסיסית לא דתית אינה מתיימרת להוליד נורמות שאינן ניתנות לכפייה , אלא בסופו של דבר מסורות למצפונו ולחסדו של כל אדם ואדם לחוד : אם מונחת גם ביסוד הנורמה הבסיסית מעין הסכמה כללית , ולו גם בלתי מודעת , הרי קבלת עול 'נעשה' מוגבלת למעשים בלבד , ולא לדעות ואמונות . ברם , תורת ישראל יכולה לשמש אילוסטרציה נאה לתיאוריה של קלזן : הנורמה הבסיסית היא אלוהיותה , ועל הנורמות שנתוספו עליה ברבות הימים בתורה שבעל פה הכריזו חגיגית : 'אלה ואלה דברי אלוהים חיים' — והוא כדי להבטיח להם את תוקפם במסגרת המשפט האלוהי . לעניין זה אין נפקא מינה שיש גם בתורה היררכיה של נורמות שונות : המשותף בכל ההיררכיות הוא שמייחסים את הנורמה להשראה אלוהית ... אצל קלזן גם מקורה של הנורמה הבסיסית אינו רלבנטי , ובלבד שהנורמה כשלעצמה אובחנה כבסיסית : העיקר הוא שטיבה של הנורמה הבסיסית יהא כך שכל הנורמות האחרות , האכיפות בכוח השלטון , יכולות — או צריכות — להתייחס אליה . ומאחר שכל נורמות המשפט חייבות להיות אכי...  אל הספר
מוסד ביאליק