מתערבת ו איסור הציד ואיסור שתיית אלכוהול הם דוגמאות בולטות . וכבר מצינו אצל אפלטון , שהוא דורש מן המחוקק קביעת נורמות מפורטות בכל שטחי החיים הפרטיים 1 וכן משתרעת , כידוע , תורת ישראל על כל שטחי החיים , וכמעט שאינה משאירה לך פאת שדה לעשות ולהתנהג בה כראות עיניך . גם אצל איהרינג אין המישור הראשון והשני בבחינת הפקר ו היחסים הבין אנושיים הקיימים במישורים אלה עניין הם למוסר , לאתיקה ולנימוסין טובים . להבדיל מכל אלה , ה'משפט' הוא כפוי עליך בעל כורחך — ואין לגיטימציה לכפייה אלא מתוך צורך חיוני , שבלעדי סיפוקו אין החברה ( או המדינה ) יכולה להתקיים . ובלשונו של איהרינג : הנקודה החיונית בארגון המשפט היא עדיפות האינטרס המשותף לכול על פני האינטרס המיוחד והאינדיבידואלי של הפרט : כולם שותפים לאינטרס הכלל , וכוחו של הכלל גדול מן הכוח של הפרט ... הנוסחא לארגון החברתי של הכוח היא לכן עדיפות כוח המשרת את האינטרס של הכול על פני הכוח הנחוץ לקידום האינטרס של הפרט . כיוון שטיב האינטרסים המשותפים לכול עשוי להשתנות מתקופה לתקופה וממקום למקום , גם המשפט צריך להשתנות עמהם כדי לשרתם ביעילות : אין ' משפט' בנמצא ...
אל הספר