א. עקרון החוקיות

כלל גדול הוא בדיני העונשין ( הידועים ברבים גם בשם 'המשפט ( 'הפלילי שאין עבירה פלילית , כלומר : עבירה שבית משפט מעניש בגינה , אלא על פי חוק מפורש בלבד , ( nullum crimen sine lege ) ואין מענישים אלא אם חוק מפורש מסמיך לכך . ( nullapoenasine lege ) ( ואם בתי משפט כך , רשויות מנהליות או אחרות לא כל שכן . ( בלשון חכמים , אין עונשין אלא אם כן מזהירין לא' ) ענש אלא אם כן הזהיר' [ זבחים קו , ע"א , [ וה'אזהרה' אינה אלא אך מצוות לא תעשה הכתובה בתורה : אין עונשין אלא אם כן גם העבירה ( או האיסור ) וגם העונש מפורשים בתורה . השאלה חוזרת ונשאלת בתלמוד , 'אזהרה שמענו , עונש מניין ' ? ( יבמות ג , ע"ב ועוד ) או 'עונש שמענו , אזהרה מניין ' ? ( מכות ה , ע"ב ועוד . ( כבר ראינו כי האיסור , למשל , של 'לא תרצח' ( שמות כ , יג ; דברים ה , יז , ( שהוא , 'אזהרה' לא היה מספיק להסמיך לענישה , בלעדי ה'עונש' של 'מות יומת הרוצח' ( במדבר לה , טז , יז , יח ו לא ) ? או האיסור של 'לא תנאף' ( שמות שם , יד ; דברים , שם ) לא היה מספיק בלי ה'עונש' של 'מות יומת הנואף והנואפת' ( ויקרא כ , י . ( דיני עונשין מודרניים אינם מפרידים...  אל הספר
מוסד ביאליק