' ערר' הוא מונח הבא לציין פנייה לטריבונל אדמיניסטרטיבי שהוקם על פי חוק , ואילו המונח 'ערעור' ייוחד על ידי המחוקק ( בדרך כלל ) לערעורים הבאים לפני בתי המשפט ( השלום , המחוזיים או העליון . ( הצד השווה שבהם , ששניהם נועדו לעיון ולדיון בהחלטה של רשות מנהלית או שיפוטית הכפופה להם , כדי שההחלטה תשונה או תבוטל ( או תאושר . ( מצינו 'ערר' כמה פעמים בתלמוד הירושלמי , לרוב סמוך לפועל : 'קרא' ' הקורא ערר על חתימות' עדים או דיינים ( ראש השנה ג , א ) ו 'ומעשה בשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערר , ושלח רבי את דומינוס לבודקה , ובדק ומצא שנתגיירה' ( קידושין ד , ו . < בלשון המשנה מצוי רק שם הפועל ערר ( עורר , עוררים ) במשמעות של התנגדות או הטלת ספק או חשש : למשל : 'המביא גט בארץ ישראל ... אם יש עליו עוררים , יתקיים , 'בחותמיו ופירש רש"י שהעוררים הם 'הבעל המערער שהגט מזויף' ( גיטין א , ג ;( או 'אין מעלין לכהונה על פי עד אחד ... אימתי , במקום שיש , 'עוררין ואז יש צורך בשני עדים ( כתובות ב , ח . ( כמו העורר כן ה'מערער' אינו אלא מתנגד או חולק או מטיל ספק : כשנקבעה 'הלכה כרבן גמליאל , לא ערער אדם על דבר' ( תוספת...
אל הספר