מה שאין כן בהכרח לעניין דרישות 'צודקות' של הסדר הציבורי ושל שלום הכלל : האחריות לאלה מוטלת כולה על המחוקק ואינה תלויה תמיד בקונסנזוס כללי . גם פה ה'צדק' שבדרישות ההסדר הציבורי ושלום הכלל עניין הוא למחוקק לענות בו 1 ועניינו הוא , אם יראה להתחשב בדעת הקהל או אם יראה הכרח שלא להתחשב בה ו אבל גם פה יוכל , בדרך כלל , לסמוך על הסכמת רוב הציבור בבואו לקבוע שהדרישה אמנם 'צודקת' או על התנגדות רוב הציבור בבואו לקבוע שהיא אינה . 'צודקת' ' סדר ציבורי' , ( public order , ordre public ) או , 'תקנת הציבור' הוא שם כולל ומקיף לכל מה שהציבור צריך לניהול חיים 'סדירים' או . 'תקינים' הדגש הוא על הציבור : סימן ההיכר של 'הסדר הציבורי' הוא הגבלת חירויות הפרט לצורכי הציבור ( מבחינת הפרט , 'תקנתו היא קלקלתו' [ תענית יז , ע"א . ([ מדרישות 'הסדר הציבורי' אין שום חברה יכולה להתעלם , ויש אומרים שכל תכלית המדינה היא לקיימו ; אבל בשאלה מה הם ה'הסדרים' הלגיטימיים לקיומו , ה'תקנות' הלגיטימיות לתיקונו — הדעות מחולקות מאוד . ריבוי ה'סדרים' כאלה , והעלאת יתר של חשיבות 'הסדר הציבורי' מעידים על נטיית השלטון להתערב יתר על המ...
אל הספר