חובת האדם כלפי החברה והזולת אינה נובעת בהכרח מחוק כתוב בלבד . כבר ראינו , שיש חובות הנובעות מן המוסר והיושר . בהקשר שלפנינו מוטלת על כל אדם חובה בלתי מוגדרת — היא החובה המסמנת או המסמלת את מקומו בחברה אשר בקרבה הוא חי . ולא בכדי נמנית 'חובה' זו על 'זכויות' האדם ו להתפתחות אישיותו זקוק הוא לקיום החברה ולשגשוגה , ואין חברה יכולה להתקיים ולשגשג , אלא אם כל אחד מחבריה ממלא את חובתו כלפיה ( או 'מוצא בה את . ( 'מקומו למעשה מתמצית ה'חובה' הגורפת הזאת בהכרת זכויות הזולת : חברה מתקיימת ומשגשגת או מסוגלת להתקיים ולשגשג אם זכויות כל חבריה שמורות בה . מימרתו המפורסמת של הלל הזקן , שכל התורה כולה 'על רגל אחת' היא . אל תעשה לחברך את אשר שנוי עליך ( שבת לא , ע"א , ( מהדהדת על פני כל הדורות וכל שיטות משפט צדק ( וכן אנו מוצאים בספר טוביה ; 'את השנוא לך אל תעשה לעמתך ( ב , יז , « אין אתה יכול לדרוש 'זכות' או טובה לעצמך , אם אינך מכיר בקיומה ; ואם אתה מכיר בקיומה , הדעת נותנת שקיומה אינו יכול — או אינו צריך — להיות תלוי בזהות בעליה , בשמו או במעמדו או בפרצופו ; אלא באשר היא קיימת , היא קיימת לכולי עלמא ....
אל הספר