האנוש , מכאן — ועל ידי ידיעה זו , לאהבת האלוהים . ואלה סימני ההיכר של החוק האלוהי : ראשית , שהוא אוניברסלי ושווה לכל בני האדם ; שנית , שאינו זקוק להוכחה או לאימות , רק להסתכלות ולמחקר ; שלישית , שאין הוא דורש עריכת טקסים או המצאת סמלים או כל פולחן אחר , ולא אמונה בעולם הבא ; ורביעית , שאין שכר לקיומו ואין עונש להפרתו , חוץ מן השכר שבחוויית הטובה השלימה והעונש שבעבדות ליצרים חייתיים . אין 'חוק' אשר נתן אלוהים לאחר בריאת העולם : כל החוקים , גם אלה שתורת ישראל או דתות אחרות מייחסות לאלוהים , מעשי בשר ודם הם : ייחוסם לאלוהים בא כתחבולת מחוקקיהם כדי להעניק לחוקיהם יוקרה אלוהית ולנטוע בלב האדם פחד ומורא מפני חרון אפו . גם עניינים שבדת , כמו פולחנים דתיים , בתחום סמכותו של מחוקק סקולרי הם ; הוא קורא לחוק שכזה בשם ? , lex ceremonialis ועד כמה שחוקים כאלה מצויים בתורה — כמותם כמו כל החוקים התלויים בארץ או במשטר — בטלו עם חורבן הבית וסוף עצמאות ישראל . אבל לענייננו שלנו : עיקר מטרתו של שפינוזה היה לדרוש , כי 'במדינה חופשייה כל אדם רשאי לחשוב את אשר הוא חפץ לחשוב ולומר את מה שהוא . 'חושב חופש הדע...
אל הספר