כתב הרמב"ם : 'איזהו צדק המשפט ? זו השווית שני בעלי דינץ בכל דבר' ( הלכות סנהדרין כא , א . ( אבל מאחר שבספר דברים נמצא 'ושפטתם צדק' בנסמך ' לשמוע בין , 'אחיכם וזו 'אזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו' ( סנהדרין ז , ע"ב , ( שפיטת 'הצדק' אולי משתרעת על כל הכללים הפרוצדורליים אשר שופט חייב לקיימם י אלא שכאן אין אלא אזהרה לבעלי הדין בלבד , ואילו את האיסור על הדיין לשמוע טענות בעל דין אחד בהעדר יריבו , לומדים מן הכתוב 'לא תישא שמע שוא' ( שמות כג , א , ( והרמב"ם אמנם מונה איסור זה בין הלאווין המחייבים את השופטים ( ספר המצוות , לא תעשה רפא ; וכן בהלכות סנהדרין שם , ו ;( ההנחה היא שבהשמיעו דברים נגד יריבו שלא בנוכחותו , לא יקפיד בעל דין על האמת , והשופט ירשה לו להוציא לעז על יריבו . הוא עשוי לעשות רושם על השופט , והרושם עלול להטעותו . וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו , 'צדיק הראשון בריבו , ובא רעהו וחקרו' ( משלי יח , יז , ( ומפרש הרלב"ג , כי 'מדרך האנשים להאמין בסיפור המנוגד ( שהגידו ) להם בראשונה , ולזה יהיה אצל השופט האיש הראשון שיבוא לפניו צדיק בדברי ריבו , כי יאמין לדבריו...
אל הספר