אם גם נגעים וטומאות — ושוב מצינן את ה'משפט' כמונח הכולל לא רק את ה'דיך ממש . אונקלוס ויונתן בן עוזיאל אמנם מתרגמים 'למשפט' במלה הארמית ' , 'לדינא ואין להם מלה ארמית נוספת לתרגם בה את 'דין' — אם כי מצינן את המלה 'שפטין' ( שופטים ) גם בלשון ארמית ( עזרא ז , כה ;( לפי התרגומים 'דינא' משמשת בשני המובנים . כיוצא בזה יש בתלמוד ; הקב"ה אינו חשוד 'דעבד דינא בלא דינא' ( ברכות ה , ע"ב ) — שעשה דין ללא משפט . במשמעות זו של ריב שבא לפני שופט מופיע ה'דין' לא רק בגפו כי אם בעיקר בצירופים רבים ושונים ' : כסא דין' ( משלי כ , ח . ( 'בית דין' ( סנהדרין ה , ה , יא ועוד ועוד ) ; 'בעל דין' ( אבות ד , כג י סנהדרין ז , ע"ב ועוד ועוד ) י ולשון רבים , 'בעלי דיניך ( אבות א , ח ; שבת י , ע"ב , סנהדרין ל , ע"א ועוד ) 'אתחלת דין או תחילת דין' ( ראש השנה טז , ע"א ; שבת ט , ע"ב ;( 'גמר דין' ( יבמות קד , ע"א ;( 'גזר דין' ( ראש השנה טו ע"א ; יז , ע"ב י יח , ע"א ועוד ) ; 'הלנת דין' ( סנהדרין לד , ע"א י לה , ע"א ) ו 'עינוי דין ועיוות דין וקלקול דין' ( שבת לג , ע"א ) ; 'מיצוי דין' ( מדרש רבה בראשית , צב ) ו ' צידוק הדין'...
אל הספר