ב. הבחירות

כשם שהמפלגות שולטות בכנסת , כן הן שולטות בבחירות לכנסת . לפי חוק הבחירות לכנסת ( נוסח משולב , תשכ"ט , 1969— כפי שתוקן ויתוקן מדי פעם בהתקרב מועד בחירות , ( מנצחות על הבחירות , 'ועדות בחירות' בראשן 'ועדת הבחירות המרכזית' ומתחתה ועדות בחירות ; 'אזוריות' מרכיבות אותן המפלגות באורח יחסי למספר חבריהן בכנסת היוצאת — למעשה ניתן לומר שוועדות הבחירות הן מעין כנסת בזעיר אנפין . אלא מה נשתנו מן הכנסת , מבחינת הרכבן , שאלו מונות שלושים חברים ; ואילו זו מונה מאה ועשרים חברים ו , ושאלו מנוהלות בידי יושב ראש שהוא שופט ( שופט בית המשפט העליון — בוועדה המרכזית , ושופט בית משפט מחוזי — בוועדה אזורית ) שנתמנה לכך על ידי נשיא בית המשפט העליון ; ואילו זו מנוהלת על ידי יושב ראש וסגניו שנבחרו על ידי הכנסת מבין חבריה . וכי תתמהו מה לשופט בין המפלגות ? איפכא מסתברא : דווקא משום שחזקה על המפלגות שיריבו ביניהן — ואם בכל ימות השנה כן , בימי בחירות לא כל שכן — וישתדלו לבלוע זו את זו חיים , ראו לשים עליהן שופט בלתי מפלגתי , שאין לו נטיות או צדיות לכאן או לכאן ואין אצלו לא משוא פנים ולא מקח שוחד ; וחזקה עליו שהוא...  אל הספר
מוסד ביאליק