עד שנפנה למשפט ה'נהוג' אצלנו , נעיף מבט על המשפט הכנסייתי ( , ( 'קאנוני'ה הדן בסוגיא שלפנינו בצורה מקורית משלו . לפי המשפט הקאנוני , אין למנהג כל תוקף , כשדבר חקיקה מבטל אותו במפורש ( reprobata contraria consuetudine ) או אם הוא סותר את החוק . ( contra legem ) יש לו תוקף הן כמידת פרשנות החוק , ( secundum legem ) והן כמעין דין שיור הבא למלא חסר שבחוק praeter ) . ( legem הכלל הוא שאין 'מנהג' אלא מה שהיה נהוג בנצרות מזמנים קדומים ; ( immemorabiles ) ואולם הוסמכו שופטי הכנסייה 'לסבול' ( tolerari ) מנהגים בני מאה שנה לפחות , ( centenariae ) אם , בנסיבות המיוחדות של העניין העומד לפניהם , הגיעו לידי מסקנה שלא יהא מן התבונה להתעלם מהם . וניתן טעם לדבר , שאילו רצה המחוקק למנוע שיסבלו מנהגים אלה ויכירו בהם , יכול שהיה צריך לבטלם מפורשות . נוח לו למחוקק שלא לנגוע ולפגוע במנהגים , שמא יקרה מקרה אשר בו יוכלו לסייע בידי השופט לעשות צדק . אבל מנהגים שלא הגיעו עוד לגיל מאה שנה , דינם כמנהגים שבוטלו : כשם שאלה עוד לא באו לעולם , אלה כבר יצאו מן העולם .
אל הספר