לא רק שתיקת המחוקק משמשת עילה להחלת דין שיור , אלא נוסף על כך צריך גם שלא תהא בנמצא 'הלכה פסוקה' הנוגעת לעניין . המונח 'הלכה פסוקה' מופיע כבר בתלמוד , ופירושו שם הלכה ברורה 'שאינה צריכה עיון' ( ברכות לא ע"א ; ורש"י , שם . ( לענייננו הוא נגזר מלשון המחוקק , שזו לשונו : 'הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו . הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט , זולת בית המשפט העליון' ( סעיף 20 לחוק יסוד : השפיטה , תשמ"ד . 1984 — הוראות אלו חוזרות , בשינוי לשוני חסר משמעות , על ההוראה הקודמת שבחוק בתי המשפט , תשי"ז . ( 1957— המחוקק מבחין בין הלכה פסוקה , שהיא , 'מנחה' לבין הלכה פסוקה , שהיא ' ; 'מחייבת בו בזמן שהלכותיו הפסוקות של בית המשפט העליון , 'מחייבות' לפחות את כל בתי המשפט האחרים , הרי הלכותיהם הפסוקות של שאר בתי המשפט אין בהן אלא כדי 'להנחות' בלבד . תורת 'ההלכה הפסוקה' ידועה מקדמת דנא כתורת ה'תקדים' , ( precedent ) וכהמשך הדברים נשתמש בשני המונחים כשמות נרדפים .
אל הספר