8. החירות

לכאורה נראה , שאין להשיג שוויון וביטחון במשפט אלא במחיר חירות הפרט : רק על ידי שהוא מקבל על עצמו להגביל את חירותו מעשות כאוות נפשו ולמנוע מעצמו טובת הנאה זו או אחרת כדי לזכות בה או בשכמותה גם את הזולת , האדם מאפשר למשפט להסדיר את חיי בני האדם יחדיו בחברה תרבותית ( האמנה החברתית . ( כבר ראינו , שלפי הגדרתו של קאנט המשפט מגביל את , 'שרירותו' היא חופש פעולתו , של האחד כדי לאפשר מידת , 'שרירות' או חופש פעולה , גם לאחר ; אבל קאנט מוסיף שם וכותב , שהמשפט עושה כן 'לפי חוק כללי של , 'חירות כלומר : עצם ההגבלות שבמשפט בנויות על 'חוק , 'חירות לפחות במשמעות זו שהן מבוססות על היות בני האדם בני חורין ? . המשפט בא ושולל מכל אחד מקצת חירותו כדי שכולם יוכלו לחיות על פי 'חוק כללי של . 'חירות הפילוסוף הגרמני הגל , שהיו לו מושגים משלו על טיב , 'חירות'ה ראה במשפט ' שיטה של עקרונות הבאים לממש את רעיון החירות בחברה האנושית' 1 המשפט הוא הוא קיום החירות , התגלמותו של רעיון החירות , רוצה לומר : שאילולא המשפט , לא היתה חירות בעולם , או שום אדם לא היה יכול ליהנות מחירותו הטבעית . לפי שיטה זו , המשפט משמש לחירות מ...  אל הספר
מוסד ביאליק