באנגליה עסקו ההיסטוריונים של המשפט — כמו קוק ובלקסטון — לא במחקר היסטורי , אלא אך במחקר נורמטיבי בלבד : מטרתם היתה למצוא בגנזי המשפט האנגלי הקדום נורמות שנשארו תקפות ומחייבות . בהשפעת ההיסטוריציזם האירופאי נכנס גם המחקר המשפטי באנגליה למסלולים חדשים . אלא שהחוקרים האנגליים לא הסתפקו עוד בחקר ההיסטוריה המשפטית שלהם ו הם ראו בהיסטוריה המשפטית מחקר השוואתי מובהק , והם התחילו ללמוד — וללמד — לקחים מהתהוות המשפט בימי קדם ובעמי קדם , ולו גם ביבשות רחוקות כמו הודו וסין . החלוץ שהלך לפני מחנה זה של היסטוריקאים קומפרטיסטים באנגליה היה מיין , שספריו הקלסיים על 'משפט עתיק וקשריו עם ההיסטוריה הקדומה של החברה ויחסיו לאידיאות מודרניות' ועל 'ההיסטוריה הקדומה של מוסדות' פתחו אפיקים חרשים לחקר המשפט בכלל ולחקר ההיסטורי של המשפט בפרט . הבחנתו בין המשפט ההודי מכאן ובין המשפט הרומי מכאן הביאתהו לידי מסקנה שיש להבדיל בין שני מיני חברות אנוש : חברה 'סטטית' וחברה . 'פרוגרסיבית' המשפט התפתח גם בחברה 'סטטית' — אלא מגיע שלב אשר בו נקפא המשפט , ואז נוצר 'סטטוס' . ( status ) התיאוריה של מיין — שלא כל פרטיה נתאמת...
אל הספר