תלמידו המובהק של בנתם , ג'ון סטיוארט מיל , נמנה גם עם מבקריו החריפים . לדעתו , לא השכיל בנתם להבחין בין תועלת הפרט לבין תועלת הכלל , ומשלא הבחין , אף לא הציע כיצד ליישב את הסתירות הבלתי נמנעות בין זו לזו . סברתו של בנתם כאילו תועלת הפרט היא היא תועלת הכלל , והיא , כזכור , 'מירב האושר למירב , 'בני האדם היתה לנחלת הכלל באנגליה : גם הליברלים היו משוכנעים שטובת הכלל נובעת כולה מטובת הפרט , ואין להפריד ביניהם ו אך סברה זו מחמת לעינינו יום יום , כשלתועלת הכלל שוללים מאת הפרט את זכויותיו או מגבילים את חירותו . 'מירב האושר' ו'מירב בני , 'האדם הם תרתי דסתרי : למעשה נקנה אושרו של אחד על פי רוב במחיר אשר אדם אחר או הציבור כולו משלמים . כדי לאזן בין האינטרסים המנוגדים , נזקק מיל למושגי : 'צדק'ה כשתמצא מעין מקום מפגש בין תועלת הכלל ותועלת הפרט לבין הצדק , בצורה ששלושתם יבואו בה על סיפוקם , כי רק אז תשיג 'תועלת' של אמת . כשם שבנתם בז למושגים מופשטים כמו , 'צדק'ה מיל דוגל שוב בצדק כערך עליון אשר מאז ומקדם היה עדיף על מושגים פרוזאיים כמו 'תועלת' או ' . 'אינטרס מיל עצמו נתן ביטוי למהותו של הצדק החברתי ...
אל הספר