עם האידיאליסטים ניתן למנות גם את 'האוטיליטריסטים' ( או התועלתניים , ( שגם הם מכפיפים את המשפט לאידיאל מסוים : אלא שפניהם לאו דוקא לצדק ומוסר , כי אם בעיקר לאושר ולעושר . נציגם המובהק הוא בנתם ( תחילת המאה הי"ט , ( אשר אימץ לו , כעיקרון ראשון של , 'מוסריות' וכמטרת החיים , את 'מירב האושר למירב . 'בני אדם הוא קבע עיקרון זה לא כדי להגדיר על פיו את המשפט המצוי , אלא כרי להביא לידי ריפורמה של המשפט המצוי ( המקובל ) בדרך חקיקה . לשון אחר : העיקרון משמש מתכון פרסקריפטיבי , לא נוסחה דסקריפטיבית . מן הבחינה העובדתית — והיא מקור השראתו — מצא את המשפט המצוי ( המקובל ) בלתי מספיק , בלתי צודק ובלתי מעודכן — ואינו עונה על הצרכים האמתיים של הפרט ( ומכאן נקראה תורתו גם בשם ' . ( 'אינדיבידואליזם הוא לא רצה לצאת ידי חובה רק בניתוח המצוי ( כפי שבלקסטון עשה לפניו — ואת פירושו המפורסם של זה על משפטי אנגליה תקף בנתם בספר מיוחד ;( פניו היו מועדות לרצוי . הוא בדק , ראשית , את העקרונות הגבלות בלתי סבירות — ליטול חלק בניהול עניינים ציבוריים במישרין או באמצעות נציגים שנבחרו באורח חופשי ; להצביע ולהיבחר בבחירות כנ...
אל הספר