בן דורו של גרוטיוס , תומס הובס , לא הלך בעקבותיו , אם כי גם הוא הניח ביסוד תורתו מעין אמנה חברתית . בו בזמן שגרוטיוס הכיר באפשרות שאמנה חברתית תביא לידי שלטון ליברלי ודימוקרטי , אם אמנם עם פלוני ירצה בכך , הרי לפי מושגיו של הובס , כל אמנה חברתית קובעת , בהכרח , מלוכה אבסולוטית . ללא ריסון יעיל ופעיל מצד שליט , המרכז בידיו את כל כוחות השלטון , ושידו החזקה נטויה תמיד — לא יפסיקו בני האדם להילחם זה בזה , מלחמת כולם בכולם - , ( bellum omnium contra omnes ) ואלמלא מוראו , 'איש את רעהו חיים בלעו' ( כלשון המשנה , אבות ז , ב . ( בניגוד לגרוטיוס , הובס אינו רואה את ההתחייבות כלפי השלטון כבלתי חוזרת : אם כי הוא פוסל מהפכה אלימה מכול וכול , הוא מודה שאם הצליח המרד , המלך חדל מהיות שליט ואין עוד חובה לציית לו . בלשונו שלו : 'ההתחייבות של האזרח כלפי השליט עומדת בתוקפה כל עוד מצוי בידו הכוח המאפשר לו להגן . 'עליהם מתגלית פה עקבה ראשונה של תורה תועלתית : כל זמן שיש כוח בידו להגן עליכם , כדאי לכם שתצייתו לו ; אין עוד עם חקיקת חוקי היסוד על חופש העיסוק ועל כבוד האדם וחירותו . המחוקק הכיר במעמדן החוקתי ...
אל הספר