כמו 'המשפט' כן 'החוק' הרבה פנים לו במקרא . נוסף על היותו שם נרדף ל'משפט' — כפי שראינו — הרי גם הוא משמש לציון מנהג : 'ותהי חוק בישראל , מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי , ארבעת ימים בשנה' ( שופטים יא , לט מ ) ו וגם הוא משמש לציון הצדק ' 'בחוקות החיים הלך לבלתי עשות עוול' ( יחזקאל לג , טו . ( משמעות מיוחדת נודעת לחוק כמזון 1 ' ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה' ( משלי לא , טו , ( או 'הטריפני לחם חוקי' ( שם ל , ח . ( אבל בשימוש במונח 'חוק' — אולי להבדילו מן המונח 'משפט' — ניתן להבחין משמעות עיקרית ומכרעת , שכל יתר המשמעויות נראות לעומתה שוליות וטפלות : עיקרו של 'חוק' הוא דבר 'שלא יעבור' ( תהלים קמח , ו , ( בין שהעמידו אלוהים ובין שקבעו מחוקק עלי אדמות . במישור הטבע קיימות 'חוקות שמים וארץ' ( ירמיה לה , כה , ( 'חוקות ירח וכוכבים' ( שם לג , לד ;( 'וחוקות השמים' וכל חוקי הטבע מוסברים לאיוב מפי אלוהים ( איוב לג , לג . ( וכן 'בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו , בחוקו מוסדי ארץ' ( משלי ח , כט . ( אלה 'חוקי , 'הטבע המביעים התנהגות עולם ומלואו כמות שהוא : 'חוקים' הם , באשר בורא העולם...
אל הספר