ראשית חוכמה של איש המשפט היא חוכמת הלשון , וראשית חוכמת הלשון היא חוכמת ההגדרה . איש המשפט נוקט מונחים 'משפטיים' — מונחים העשויים לשמש מכשיר להגיע בדרך משפטית לידי תוצאה משפטית ; וסימךההיכר של המונח המשפטי הוא שחייב להיות מוגדר מראש . אינן דומות הגדרותיו של איש המשפט להגדרותיו של איש המדע ו הגדרותיו של המשפטן אינן באות אלא לצורך 'עניין' מיוחד המזדמן לו לטיפול שיפוטי , חקיקתי , מנהלי , ייעוצי או אחר ; ולצורך הגדרתו לעניין מיוחד כזה אין נפקא מינה אם טובה ההגדרה גם לכל העניינים האחרים או שמא לא תהא מועילה או מדויקת לצרכים אחרים . לא כן המדען י הוא מגדיר הגדרותיו לשמן , וכשם שהוא מתאווה שתגליותיו המדעיות יהיו אמת לאמתה , כן ישתדל שהגדרותיו ( והנחותיו ) יהיו הגדרות אמת לכל הצרכים ובכל הנסיבות . ואם יש מבין הפילוסופים , ומבין אנשי המדע עצמם , ובוודאי בין המשפטנים , המטילים ספק באמתותה המוחלטת של 'אמת' כלשהי , אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין שאיפתם הכנה של המדענים להגיע לידי הגדרות ותגליות , 'אמת' כשם שאין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין הגדרות המשפטנים שאיש מהם אינו משלה עצמו באשליה בדבר...
אל הספר