המשפט

מתוך:המשפט

חיים הי כהן מוסד ביאליק ירושלים סדרת מבואות וללא דברי גבוהה גבוהה' ( מונטסקיה . ( או , בלשון חכמים . 'לשון נקיה ולשון קצרה' ( פסחים ג , ע"ב . ( מחוקקים שאינם אהודים על העם , ובראשם הדיקטטורים למיניהם , חשים לעתים שעליהם לרכוש לעצמם יראת כבוד על ידי שמדברים בחוקיהם בלשון מנופחת ומתנשאת ; ויש מחוקקים הסבורים שעל ידי השימוש במלות גנאי חריפות יצליחו לקרב את חוקיהם האכזריים ללבות נתיניהם . ועוד יש מחוקקים המנסים לתת לחוקיהם יתר תוקף בעיני העם על ידי שהם מתיימרים לשלוט ולחוקק בחסד האל או על ידי שהם מתיימרים לבסס את חוקיהם על רצון האלוהים או על דת האמת . כללו של דבר ו לשון של התנשאות והטפת מוסר מעידה על המחוקק שאין הוא יכול לסמוך על סמכותו המוסרית , ועל כן נזקק הוא להתפארות מילולית . שנית , אסור שיהא בלשון החוק משום טיעון . כל חוק וטעמיו ומטרותיו : אבל לשון החוק לחוד וטעמיו ומטרותיו לחוד . אמת נכון הדבר , שחוק חייב להיות משכנע , אבל עליו לשכנע רק בעצם תוכנו , לא בתוספת טענות להסברתו . 'מסוכן לטעון בגוף החוק טענות להסברתו , שהרי דבר זה פותח פתח למחלוקת' ( מונטסקיה . ( המחלוקת שיש לחשוש מפניה מ...  אל הספר
מוסד ביאליק