פרק עשרים ואחד חטא מרים ואהרן

א . דמיון פרשה זו לפרשה שלפניה פרשה זו ( במדבר י " ב ) מספרת , שמרים ואהרן דיברו במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח , ובאותו מעמד גם טענו שאין משה עולה עליהם בדרגת הנבואה . כתגובה על כך קרא להם ה' אל אוהל מועד והסביר להם את ההבדל שבין נבואת משה ובין נבואת שאר כל הנביאים ; ואילו מרים נצטרעה כעונש על דבריה , והיא נרפאה רק בעקבות בקשת אהרן ותפילת משה . שני הדברים שמרים ואהרן אמרו כאן על משה אינם קשורים זה לזה , ולפיכך כל אחד מהם היה יכול להיאמר בפני עצמו . שהרי הם היו מגנים את משה על אשתו הכושית גם אילו היו מודים שהוא עולה עליהם בדרגת הנבואה ; והם היו טוענים שהם שווים לו בדרגת הנבואה גם אלמלא היה לוקח את האישה הכושית . אף על פי כן אמרו את שני הדברים האלה במעמד אחד , שהרי שניהם נוגעים לאישיותו של משה , ויש באמירתם משום פגיעה אישית במשה . מבחינה זו דומה אפוא הפרשה שלנו לפרשת קברות התאווה שלפניה , שהרי גם שם אמר משה שני דברים שאינם קשורים זה לזה , אלא כל אחד מהם היה יכול להיאמר בפני עצמו . כי הוא היה מתלונן על חסרון הבשר , גם אילו היו לו שותפים להנהגת העם ; והוא היה מתלונן על שאין לו שותפים ...  אל הספר
תבונות